ה'שועית' שלי — על אהבה למקצוע שמנצחת טרנדים

כמה פעמים ויתרתם על רעיון כי הוא נראה "קטן" או "לא טרנדי"? מישהו צחק עליכם?

תושב קליפורניה, סטיב סנדו, עד גיל 40 ניסה את מזלו בעסקים קטנים בהצלחה חלקית. אחר כך החליט לגדל זני שעועית מסורתיים (לא היברידיים כמו בתעשייה החקלאית) ולמכור אותם בשוק איכרים מקומי.

השכנים בדוכן, שמכרו עגבניות אורגניות יקרות, צחקו עליו — הרי שעועית נחשבה "אוכל של עניים."

אבל הוא לא עצר

הוא קנה ופיתח זנים חדשים, אסף והמציא מתכונים, למד כל מה שאפשר על קטניות.

ב-2013, בהשראת מועדוני יין במודל מנוי, הוא פתח את Rancho Gordo — "מועדון השעועית." הרעיון נשמע משוגע.

אבל בקורונה, כשכולם התחילו לבשל בבית, המכירות שלו זינקו. ואז הגיע טרנד החלבון והסיבים התזונתיים. פתאום כולם מדדו כמה גרם חלבון יש בכל מאכל. וב-100 גרם שעועית מבושלת יש 7–8 גרם חלבון ועוד 7–8 גרם סיבים.

היום: המנוי עולה כ-200 דולר לשנה, יש 30,000 מנויים ועוד 30,000 ברשימת המתנה — כי הייצור מוגבל.

מה אני לומדת מזה?

שאהבה אמיתית למקצוע שלך לא תלויה בטרנדים. לא תלויה באופנה. לא תלויה בלייקים. היא תלויה בך. מחקרים על המודל הדואלי של תשוקה מבחינים בין "תשוקה הרמונית" — שמגיעה מאהבה פנימית אמיתית — לבין "תשוקה אובססיבית" שמגיעה מצורך חיצוני לאישור. הראשונה מניעה לאורך זמן; השנייה שוחקת.

ה"שועית" שלי? זה אימון מנטלי.

אם אתם באמת אוהבים את מה שאתם עושים — אל תעצרו. כי הטרנדים יתחלפו, אבל האהבה שלכם למה שאתם עושים תישאר. מחקרים על מוטיבציה ועמידות מול כישלון מצאו שאנשים שמונעים מתשוקה פנימית מתמידים גם אחרי כישלונות שהיו גורמים לאחרים לוותר.