האם עולם הספורט באמת פתוח לאימון של נשים?

מחקר מקיף וחדש של ארגון Women in Sport (בשיתוף אוניברסיטת לידס בקט) חושף מציאות מטלטלת: עבור נשים רבות, עולם אימון הספורט הוא עדיין "סביבה עוינת."

המחקר, שהתבסס על קולותיהם של מעל 2,000 מאמנים ומאמנות, קורא לשינוי שורשי בשיטה — לא כדי "לתקן" את הנשים, אלא כדי לתקן את המערכת.

מה המחקר מצא?

30% מהמאמנות דיווחו שחוו בריונות (לעומת 15% מהגברים). רבע מהן דיווחו על הטרדות, שלעיתים קרובות מגיעות דווקא מקולגות למקצוע.

מאמנות מדווחות כי הסמכות המקצועית שלהן מאותגרת הרבה יותר. הורים הם גורם מרכזי לכך, עם נטייה גבוהה יותר להטיל ספק בהחלטות של מאמנת אישה לעומת מאמן גבר.

המיתוס שנשבר

בניגוד לדעה הרווחת, הסיבה המרכזית שנשים עוזבות את עולם האימון היא לא "חוסר זמן בגלל המשפחה", אלא תגמול כספי נמוך וחוסר בתשתיות מקצועיות.

למה זה חשוב לנו?

כדי שילדות ונערות ירגישו שהן שייכות לספורט, הן חייבות לראות נשים בעמדות כוח וסמכות. כשהמערכת דוחקת נשים החוצה, אנחנו מאבדים כישרון אדיר ומודלים לחיקוי שחיוניים לדור העתיד.

כדי לסגור את פער המגדר בספורט, אנחנו לא צריכים לשנות את הנשים. אנחנו צריכים לשנות את התרבות שבה הן פועלות.